ו. מה שאומרים בעמידה יכירו בניך וידעו כי מאתך מנוחתם, צריך לכוין בתיבת "מאתך" מאת ך' שהוא כתר, מנוחתם, כי במנחת שבת נמשך הארה מן הכתר. ולכן אנחנו אומרים עתה יכירו בניך, שהם ישראל, וידעו כי מאת ך', שהיא הכתר, משם נמשך להם מנוחתם עתה בשעה זו, וכמפורש בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות.
ז. באומרו ועל מנוחתם יקדישו את שמך, יכוין למסור נפשו על קידוש השם, ויש סוד גדול בדבר זה, שיש צורך גדול עתה במסירת נפש על קידוש השם, וכמפורש בשער הכוונות:
