ח. ענין הקדושה של חזרת תפלת מנחה דשבת, יש בה סוד גדול, כי עתה הקדושה הזאת נמשכת ממקום עליון וגבוה מאד, וכמ"ש רז"ל בשער הכונות, על כן צריך להזהר בה מאד בכוונתה:
ט. ענין ג"פ צדקתך וכו', לפי הפשט אומרים אותם במנחת שבת כנגד שלשה צדיקים, יוסף הע"ה, ומרע"ה, ודוד הע"ה, שנפטרו בשבת. אך טעם העקרי ע"פ הסוד הוא, כי צריכין אנחנו עתה לעורר ע"י נשמות שלשה צדיקים הנז', תיקון גדול הצריך לעת עתה במנחת שבת, כי לעת עתה צריכה המלכות להעלות אורות מ"ן למקום עליון וגבוה, וצריכה לשלש נשמות של שלשה צדיקים הנז' שיעלו גם הם אורות מ"ן עמה. ואם חל שבת בר"ח, אינה צריכה המלכות אל עליית השלשה צדיקים הנז' שיהיו מעלים עמה, ולכן אין אומרים ג"פ צ"צ הנז' בשבת שחל בר"ח, וכנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל בשעת הכונות. והמנהג פשוט דגם כשחל שבת ביום טוב וחנוכה, ושאר ימים שאין אומרים בהם תחנה בחול, דאין אומרים צ"צ, ולא עוד אלא גם אם חלו ימים שאין אומרים בהם תחנה ביום ראשון בשבת נמי אין אומרים צ"צ ביום שבת, ועל זה אין בידינו טעם לידע איך נעשה באותו שבת התיקון הנז', הצריך למלכות ע"י שלשה צדיקים באמירת ג"פ הנז', ועיין אמת ליעקב ניניו ז"ל דף ק"ב ע"ד סי' יו"ד. וכתב לי הרה"ג מהר"א מני נר"ו שמצא בכ"י של הרב יר"א ז"ל, וז"ל מנהג קדום בבית אל יכב"ץ לכוין כל הכונות בלב בין החזרה לקדיש, וכן הוא באמירת צ"ץ מכונים הכונות הנז' במחשבה, חוץ מר"ח שאין מכונים שום כונה בין החזרה לקדיש, עכ"ל הרב היר"א ז"ל:
