ז) המנחות, מועלין בהן משהוקדשו, אף על פי שעדיין לא נתקדשו בכלי שרת, והמעילה שייכת בהן עד שיקטיר הקומץ. אבל לאחר שקרב הקומץ, הותרו השירים באכילה, ואין בהם מעילה. ואם נפסלו השירים או חסרו, ואחר כך הקטיר את הקומץ, הואיל והקטרה זו אינה מתרת את השירים באכילה, הרי הדבר ספק אם יצאו ידי מעילה או לא יצאו.
ח) לחם הפנים, מועלין בו משעה שהוקדש, אף על פי שעדיין לא נאפה, עד שיקטיר את הבזיכין. הקטיר הבזיכין, הותר הלחם באכילה. וכן שתי הלחם, מועלין בהן משהוקדשו קודם שיאפו, עד שיזרק דם הכבשים, אבל לאחר שנזרק דם הכבשים הותר באכילה, ואין מועלים בהם.
