המשך א) אמר בעל הבית לשלוחו, תן לאורחין חתיכה חתיכה של בשר, כלומר, שיתן להם בכל פעם חתיכה אחת, והלך השליח ואמר להן טולו שתים שתים, בעל הבית מעל, שהרי נעשה דברו, והשליח פטור, מפני שהוא מוסיף הוא על שליחות בעל הבית, ולא עקר השליחות. אבל אם אמר להם השליח טולו שתים שתים מדעתי, כלומר, טלו חתיכה אחת מדעת בעל הבית ועוד חתיכה אחת מדעתי, שניהן – בעל הבית והשליח מעלו. ואם לאחר שאמר להם השליח שיטלו שתים, נטלו האורחים שלש שלש, אף האורחין מעלו, והטעם ששלשתם מעלו, מפני שכל אחד מהן עשה שליחות חבירו, והוסיף מדעתו, נמצא חבירו חייב לפי שנעשו דבריו ולא נעקרה השליחות, והוא חייב על זה שהוסיף מדעתו.
ב) במה דברים אמורים, שיש שליחות לדבר עבירה במעילה, כשהיו החתיכות מקדשי בדק הבית, אבל אם היו בשר עולה וכיוצא בו, לא מעל אלא האוכל בלבד, שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה, ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה, ובתנאי שלא יתערב עמה איסור אחר, ולכן בקדשי מזבח, שיש על האוכל איסור נוסף, אין שליחות לדבר עבירה, והאוכל עצמו מועל.
