כ) החטים של מנחות אין לותתין אותן – אין רוחצים אותם במים לפני טחינתם, שמא יחמיצו, שהרי בחוץ [-מחוץ למקדש] לותתין אותן, ואין הכל זריזין לשומרן מחימוץ. אבל מנחת העומר, הואיל והיא של צבור לותתין אותה, שהרי הצבור זריזין הן ומשמרין אותה.
כא) כל המנחות הנאפות, נילושות במים פושרין, ומשמרן שלא יחמיצו, והטעם שסומכים על שמירה זו, הואיל ולישתן ואפייתן בפנים, בעזרה, אנשי פנים זריזין הן ושומרים מחימוץ.
