ה) וכן בשר הבכור נאכל לכהנים זכרים ונקבות, שהרי נאמר בו 'ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין'. וכל אלו הנאכלים לכהנות – בנות הכהנים, נאכלים גם לעבדי הכהנים – עבדים כנעניים של הכהנים, ולנשיהם של הכהנים, כתרומה. וכולן נאכלים בכל העיר, שנאמר 'את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור', הרי שלא נאמר בהן 'במקום קדוש', שהיא העזרה, אלא 'מקום טהור', שהוא כל מחנה ישראל שהיה במדבר, שכנגדו – וכנגד מחנה ישראל שבמדבר, לדורות זו כל העיר ירושלים. והוא הדין למעשר ופסח, שהרי הן קדשים קלים כשלמים. והחלונות שבחומת ירושלים, ועובי החומה, כלפנים – כחלק הפנימי של ירושלים, שמותר לאכול שם.
ו) השלמים נאכלים ביום הזביחה, וכל הלילה, וכל יום המחרת, עד שתשקע החמה, שנאמר 'ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת, ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי' וגו', נמצאת למד שהן נאכלין לשני ימים ולילה אחד, בין חלק הכהנים בין חלק הבעלים, והוא הדין לבכור ומעשר שהרי הן קדשים קלים כשלמים.
