כ. הנשבע על דבר מצוה שהוא מדרבנן, כגון שלא להדליק נר חנוכה או שלא לקרות המגילה, חלה השבועה, וכן אם נשבע לקיים מצוה שהיא מדרבנן ומבטלה חייב משום שבועה, והוא הדין לדבר שהוא מדרש חכמים שאינו מפורש בתורה, והיינו טעמא משום דשבועה זו שנשבע עתה החיוב שלה מפורש בתורה, ולכך היא אלימה וחמורה שיכולה לחול על דבר שהוא קלוש וקיל מינה, במה דברים אמורים בנשבע על מצוה מדרבנן בשב ואל תעשה או שנשבע לעשות ולקיים מצוה מדרבנן דאלומי אלמא למצוה, אבל אם נשבע לעבור על מצות לא תעשה דרבנן, לא חלה זו השבועה מפני שהוא עובר על לא תעשה דרבנן בידים בקום עשה, וכבר הוא מושבע ועומד מהר סיני בלאו דלא תסור, ומכל מקום טוב שישאל על שבועתו:
תפריט
תפריט
שישי
ד' תמוז התשפ"ו
