יד. אף על פי שמותר להרוג כינה באצבעות ימין, וכן מותר לשפשף בהם ניצוצות של מ"ר, עם כל זה אסור לקנח באצבעות ימין, מפני שקושר בהם תפילין, אלא יקנח באצבעות שמאל כי שם אינו כורך התפילין על אצבעותיו אלא על זרועו, ולכן יזהר שלא יקנח באצבע שביד שמאל שכורך עליה שלש הכריכות, והיא נקראת אמה, אלא ישמיט אצבע זו ויקנח בשתים האחרונות, ואם אי אפשר לו בכך, אז ישתמש בכל אצבעותיו, וגם בזו. גם הנשים שאין להם תפילין ירגילו עצמן לקנח בשמאל, ולא בימין, כי יש עוד טעמים לדבר זה, השייכים גם בהן:
טו. גם הנשים צריכות לברך אשר יצר, ויתאזרו ללמוד אותה בעל פה כי היא צריכה מאד, ונעשה בה תיקון גדול, ויש בה מ"ה תיבות כמנין 'אדם', ורבו סודותיה, וכל אדם צריך להבין פירוש הפשט של נוסח הברכה, כדי שידע מה הוא אומר:
טז. אסור להרהר בדברי תורה בבית הכסא ומבואות המטונפות, וכן בבית המרחץ הפנימי. והוא הדין דאסור להרהר במקומות אלו בצרכי מצוה, הן בענין צדקה, הן בצרכי שבת, הן בצרכי סוכה ולולב ומצה וכיוצא. ויזהר במרחץ שלא יזכיר שם אדם הנקרא 'שלום' או אדם הנקרא 'עבד אלה"ה', שהוא שם שמים בלשון ערבי, וכן לא יזכיר שם 'שבת' שהרי אמרו בזוהר הקדוש ש'שבת' הוא שמו של הקב"ה:
