הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, ב

ב) בכל עת שֶׁיְשַׁנֶּה הכהן הגדול את לבישת הבגדים, ויפשוט בגדים ולובש בגדים אחרים, טעון טבילה, שנאמר 'ופשט את בגדי הבד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו', וחמש טבילות ועשרה קידושין [-קידוש ידים ורגלים ממי הכיור] טובל כהן גדול ומקדש בו ביום [-ביום זה]. כיצד, בתחלה פושט בגדי חול שעליו, וטובל, ועולה ומסתפג, ולובש בגדי זהב, ומקדש ידיו ורגליו [כמו בכל יום, לפני תחילת העבודה], ושוחט את התמיד, ומקטיר קטורת של שחר של כל יום, ומטיב את הנרות, ומקטיר איברי התמיד עם החביתין [-חביתי כהן גדול הקרבים בכל יום] והנסכים, ומקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום, ואחר כך מקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי הזהב, וטובל, ועולה ומסתפג, ולובש בגדי לבן המיועדים לעבודות המיוחדות ליום הכפורים, ומקדש ידיו ורגליו, ועובד עבודת היום, כל הוידויים עם ההגרלה בין שני השעירים וזריקת הדמים בפנים [-בהיכל, על מזבח הזהב] והקטרת הקטורת בקודש הקדשים, ומוסר השעיר למשלחו לעזאזל, ומוציא אימורי הפר והשעיר הנשרפים ומוסר שארן לשריפה, ואחר כך מקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי לבן, וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב, ומקדש ידיו ורגליו, ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום, ואֵילוֹ, ואיל העם, והם עולות, ומקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין, ומקריב תמיד של בין הערבים, ואחר כך מקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי זהב, וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי לבן, ומקדש ידיו ורגליו, ונכנס לקדש הקדשים ומוציא משם את הכף ואת המחתה שנשארו שם מעת הקטרת הקטורת, ואחר כך מקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי לבן, וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב, ומקדש ידיו ורגליו, ומקטיר קטרת של בין הערבים של כל יום, ומטיב את הנרות בין הערבים, ומקדש ידיו ורגליו, ופושט בגדי זהב, ולובש בגדי חול, ויוצא.