א) שני הגורלות של שני השעירים, אחד כתוב עליו 'להשם', ואחד כתוב עליו 'לעזאזל', והם כשרים להיעשות מכל דבר, בין מן העץ, בין מן האבן, בין מן המתכת, אבל לא יהיה אחד גדול ואחד קטן, או אחד כסף ואחד זהב, אלא שניהם שוין. ושל עץ היו, ובבית שני עשו אותם של זהב. ומניחין שני הגורלות בכלי אחד המחזיק – שיש בו מקום לשתי הידים בלבד, ולא יותר, כדי שיכניס שתי ידיו ולא יתכוין – לא יוכל לכוין להוציא את הגורל של השם ביד ימין, שהוא סימן טוב, וכלי זה של הגורלות, חול הוא, ושל עץ היה, ו'קלפי' שמו.
ב) היכן מגריל, במזרח העזרה, בצפון המזבח, מניחין שם הקלפי, ומעמידין שני השעירים, פניהן למערב ואחוריהם למזרח, וכהן גדול בא לשם, והסגן מימינו, וראש בית אב [-'בית אב' הם הכהנים העובדים באותו יום במקדש] משמאלו, ושני השעירים לפניו, אחד לימינו ואחד לשמאלו.