הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג, ג-ד

ג) טרף – ערבב את הגורלות בקלפי, והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים, ופותח ידיו, אם של שם עלה בימינו, הסגן העומד בימינו אומר 'אישי כהן גדול, הגבה ימינך'. ואם בשמאל עלה הגורל של שם, ראש בית אב העומד משמאלו אומר לו 'אישי כהן גדול הגבה שמאלך', ונותן שני הגורלות על שניהם – על שני השעירים, של ימין על ימין, ושל שמאל על של שמאל, ואם לא נתן לא עיכב, אלא שחיסר מצוה, שההנחה מצוה שאינה מעכבת, וההגרלה מעכבת אף על פי שאינה עבודה, לפיכך ההנחה של הגורלות על השעירים כשירה בזר, והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר.
ד) וקושר לשון זהורית – צמר אדום משקל שתי סלעים בראש שעיר המשתלח, ומעמידו כנגד בית שלוחו, ולשעיר הנשחט קושר לשון של זהורית כנגד בית שחיטתו, על צוארו, ושוחט את פר החטאת אשר לו, ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם.