א. עשיית אהל קבע היא תולדת בונה ואסורה בשבת מן התורה, ולכן ארז"ל אסור לעשות אהל בשבת או ביום טוב, דהיינו גג המאהיל עליו להגן מן החמה או מגשמים, או מאיזה דבר אחר, ואפילו הוא אהל עראי שאינו עשוי להתקיים אלא רק הוא לפי שעה, ואפילו שאין מחיצות תחתיו כגון שפרס מחצלת ע"ג ד' קנדסין, אעפ"כ כיון דעשוי כדי להאהיל ולהגן ה"ז אהל גמור ואסרוהו חכמים, אף על פי שהוא ארעי גזרה משום אהל קבע שהוא תולדת בונה ואסור מן התורה, ולא אסרו אלא לעשותו בתחלה בשבת, אבל אם היה אהל עראי עשוי מבע"י מותר להוסיף עליו בשבת, כגון אם היתה מחצלת פרוסה מבע"י כדי טפח שהוא שיעור אהל מותר לפרסה כולה למחר ולהוסיף עוד מחצלאות, שכל זה הוא תוספת לאהל טפח העשוי מאתמול, ואפילו לפרוס על מחיצות מותר בענין זה, וטפח שאמרו הוא חוץ מן הכריכה של המחצלת, דאע"פ שזו המחצלת שהיתה נתונה מבע"י היתה כרוכה בעיגול שיש בהיקפה שלשה טפחים דאז יש בה רוחב טפח בודאי, עכ"ז לא מהני זה אלא צריך שיהא יוצא ממנה כדי טפח פרוס לאהל, מפני דהכריכה עצמה אינה נראית כאהל. ומיהו לחומרא חיישינן לה דהיינו אם המחצלת כרוכה ויש בעובי עיגול כריכתה כדי טפח, אסור להניחה בשבת ע"ג דבר שתהיה עליו כאהל, ואף על גב דאמרנו דסביב העיגול אינו נראה כאהל, מ"מ לחומרא חשיב אהל וכמ"ש הט"ז ז"ל:
תפריט
תפריט
חמישי
ז' אלול התשפ"ו
