א) מצות עשה לשרוף כל הקדשים שנטמאו, שנאמר 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף'. וכן הנותר, מצות עשה לשרפו, שנאמר 'והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף'. ובכלל הנותר, אף הפגול וכל פסולי המוקדשין, הכל נשרפין.
ב) קרבן שנתפגל או נפסל, ישרף במקדש מיד. וכל שפיסולו מספק, תעובר צורתו – יש להלין אותו לילה, כדי שייפסל בודאי בלינה זו, ואחר כך ישרף במקדש.
