חמישי
ג' תמוז התשפ"ו
חמישי
ג' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, ד

ד) בשר הנמצא בעזרה, ואין ידוע מאיזה קרבן הוא, אם היו אלו איברים שלמים, הרי הם בחזקת עולות, כיון שדרך לחלק את העולה לאברים לצורך הקטרתם. ואם היו אלו חתיכות של בשר, הרי הן בחזקת חטאות או אשמות, שאין אוכלים בעזרה אלא חטאות ואשמות, שהם קדשי קדשים. ובשר הנמצא בירושלים, סתמו של שלמים, שהם נאכלים בכל ירושלים. הכל – כל הבשר שנמצא, תעובר צורתן – ייפסלו בלינת לילה, ויצאו לבית השריפה, מחשש שמא נותר הוא, ואסור באכילה. אם כן, מה הועיל – מה התועלת בכך שאנו מבררים שתהיה חזקתו של אותו בשר עולה או חטאת או שלמים, והרי בין כך אין אוכלים אותו, למי שעבר ואכל, שאם אכל מהשלמים, אינו חייב כלום, שהרי נאכלים לכל אדם. ואם היה כהן ואכל מבשר שהוא בחזקת חטאת, אינו חייב.

אין שורפין את הנותר אלא ביום, שנאמר 'ביום השלישי באש ישרף'.

https://2halachot.org/halacha/הלכות-מעשה-הקרבנות-פרק-יד-ח-ט