ג) אין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר, או שיש בו מוח. אבל עצם שאין בו מוח, ושאין עליו כזית בשר, אינו חייב על שבירתו. היה עליו כזית בשר, ושבר את העצם שלא במקום הבשר, חייב, אף על פי שהמקום ששבר פנוי מבשרו.
ד) השובר אחר השובר בעצם אחד – אדם השובר עצם לאחר שכבר נשברה פעם אחת על ידי אדם אחר, גם השני לוקה.
