יא) כפי שהתבאר, אם היו חמישים איש, שוחטים בשלש כתות, אך אם היו פחות מחמשים, אין שוחטין את הפסח לכתחלה, [ואם שחטו, כשר]. ואם שחטו כולן בבת אחת, ולא התחלקו לשלש כתות, הרי זה כשר. כיצד נשחט, נכנסה הכת הראשונה עד שתתמלא העזרה ונועלין דלתות העזרה, ומתחילין לשחוט את פסחיהן, וכל זמן שהן שוחטין ומקריבין, קוראים הלויים את ההלל. אם גמרו ההלל ועדיין לא שלמה הכת מלהקריב, שונים – קוראים את ההלל פעם שניה. ואם שנו ולא שלמו להקריב, משלשין – קוראים פעם שלישית, ומעולם לא אירע ששלשו, כיון שהיו זריזים בהקרבתם.
יב) על כל קריאה וקריאה של ההלל תוקעין שלש תקיעות בחצוצרות, תקיעה תרועה ותקיעה, ואף שבשאר הקרבנות תוקעים בשעת הניסוך, הואיל ובקרבן פסח אין לו נסכים לתקוע בשעת ניסוך, תוקעין בשעת שחיטה.
