יח. יש מתנים בתחילת המקח שמוכרים בהקפה לכמה חדשים, שכל זמן שיהיה ללוקח מעות יביאם למוכר וינכה לו מן הדמים אחד למאה בעד כל חדש, הרי זה אסור, דהו"ל כמפרש אם מעכשיו הרי הוא לך בעשר סלעים, ואם לגורן בי"ב, דקי"ל דאסור.
והנה כי כן אם המוכר מכר סחורה בי"ב לזמן י"ב חדשים, והתנאי היה ביניהם בגמר המקח דמעתה ומעכשיו כל זמן שיביא הלוקח המעות ינכה לו המוכר מן הדמים אחד למאה בעד כל חדש, וזה הלוקח לא הביא המעות קודם הזמן כלל אלא הביאם אחר שנשלם זמן י"ב חדש, הנה שורת הדין נותנת לדעת הרב מהר"ש אבוהב ז"ל הנז"ל שצריך המוכר לנכות מדמי המקח י"ב למאה, יען כי כפי התנאי הנז' אם היה הלוקח מביא הדמים לאלתר היה מנכה לו י"ב למאה, ונמצא המוכר גילה דעתו שהוא מרוצה למכור הסחורה ההיא במעות מדודים בחסרון י"ב למאה מן הסך שמקבל עתה, ואיך יקבל עתה סך זה שנמצא מקבל היתרון בשביל הזמן:
