ו. ראובן יש לו חוב על שמעון מאה זהובים, שהגיע זמן פרעון החוב וא"ל תן לי המאה זהובים שאני רוצה לקנות בהם מטבעות כסף שצריך לי לשלחם בשבוע הבא בספינה, וא"ל שמעון עשה אותם עלי מטבעות כסף שאתה רוצה ואני אביאם לך בשבוע הבא, אף על פי שחושבין הזהובים והכספים כפי ערך ששוים באותו היום שתבע אותו, הנה אם בשבוע הבא כשמוסר לו הכספים נתיקר השער שלהם, אסור, יען כי זה לא היה לו מעות באותו היום שפסק עמו הערך כדי שנאמר דהוה אפשר לקנות בהם מטבעות אלו, אלא זה עשה אותם עליו בחוב שהיה חייב לו, ולכן אם נתייקרו אסור לחשוב אותם כערך הזול שפסק עמו: