ח. קדיש שתפסו מעומד, כגון קדיש שאחר העמידה ואחר ההלל, שהיה עומד בתחילתו, ישאר עומד עד אחר עניית 'אמן יהא שמיה רבא' כולה. וכן יש ליזהר בכל הקדישים שמזדמן שהוא היה יושב כשהתחילו בקדיש, ועבר זקן או תלמיד חכם וקם מפניהם, שישאר עומד עד אחר עניית איש"ר, מאחר שכבר עמד, נחשב כמי שתפסו מעומד:
ט. כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה, כך יזהר שלא להרבות בקדישים. אמנם אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש יהא שלמא, ואחר כך למד תורה שבעל פה ואומר קדיש על ישראל, או להפך, אין בזה חשש, שאין זה נחשב כריבוי בקדישים. ולכך נוהגים פה עירנו לומר כל יום אחר קביעות תורה שבעל פה קדיש על ישראל, ואחר כך לומדים תהלים ואומרים קדיש יהא שלמא. וכן עושים בליל חג השבועות והושענא רבה. ושמעתי שגם בעיר הקודש מנהגם לומר בשתי לילות הנזכרים קדיש אחר תורה שבכתב וקדיש אחר תורה שבעל פה:
