ח. פרשת התמיד והקטורת יאמר בכונה גדולה, דרבו מספר מעלותיה, והקריאה במקום הקרבה. וימנה באצבעותיו הסממנין של הצרי והצפורן וכו'. וכתבתי בסה"ק מקבציאל בס"ד דהמנין מורה על חשיבות ומעלה, דלהכי קי"ל כל דבר שבמנין אפילו באלף לא בטיל, ועוד בזה תתעורר הכונה יותר, ועוד איכא טעמא במנין האצבעות דאע"ג דקריאתינו היא העולה במקום הקטרה, עכ"ז לרוב יקר תפארת המצוה הזאת נצרף עם שיח שפתותינו איזה תנועה של מעשה, ולכן נמנה באצבעות כדי לעשות קצת פעולה בידינו בדבר זה, ואז יצטרפו הדבור והמעשה כאלו הקטרנו ממש, ולכן נ"ל דטוב למנות באצבעות הימין דוקא, ודלא כמ"ש דימנה בשתיהן כדי לזכות שתי ידות כאחד, חדא דמעשה הימין מסוגלת יותר בכ"מ, ועוד כי הכהן המקטיר בבהמ"ק היה מקטיר בימין, ועוד כתבתי שם טעם למנות באצבעות כי הי"א סמנים הם בירורים של ז' מלכים שהם ז"ס חג"ת נהי"ם, וידוע דחמש אצבעות הם חג"ת ונצח והוד כמ"ש בשער הכונות בדרוש הציצית, ונמצא רוב ז"ס נרמזים באצבעות היד לכך מונה בהם:
ובספר כ"מ כ"י איתא דגם י"א סמנים שנרמזו במקרא של קח לך סמים וגו' ג"כ ימנה אותם באצבעות, דהיינו "קח לך סמים" ימנה שתים, וב"נטף ושחלת וחלבנה" ימנה עוד שלש, וב"סמים" השנית ימנה עוד חמשה, וב"לבונה זכה" ימנה עוד אחת, ויפה כתב בזה, ומסתבר טעמיה, וכן אני נוהג:
