יא. טוב לסמוך אמירת פסוקים של הודו לפרשת התמיד ואיזהו מקומן בכל מה דאפשר, יען כי בזמן הקרבת תמיד של שחר בבית המקדש היו אומרים מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו, ובתמיד של בין הערבים היו אומרים משירו לה' כל הארץ עד והלל לה'. וע"פ הסוד יש טעם בפסוקים אלו כדי להפריד הקליפות מעל הקדושה. ומי שיש לו איזה סיבה שלא יוכל להקדים לבא לבית הכנסת להתחיל התפלה מפרשת העקידה עם הציבור, שהוא מוכרח להתחיל בביתו לבדו עד ה' מלך, יחזור ויאמר פעם שנית פסוקים של הודו כדי להסמיכם לזמירות ע"פ הסוד, ובביתו ג"כ מוכרח היה לאומרם כדי לסומכם עם פרשת התמיד ושאר קרבנות.
והנה נודע מנהג האשכנזים לומר פסוקים של הודו אחר ברוך שאמר, ומנהג הספרדים קודם ושני מנהגים אלו יש בהם טעם ע"פ הסוד. וידוע מ"ש בס' הכונות דרבינו האר"י ז"ל היה עושה בדבר זה כמנהג הספרדים.
ופסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו אשר בתוך פסוקי הודו הנז', אין כופלין אותו אלא אומרים אותו פעם אחת.
