א. מצות תפילין חמורה מאד, ומי שאינו מניח תפילין מחמת שהמצוה אינה חשובה בעיניו, נקרא עם פושעי ישראל בגופן, שנאמר עליהם בגמרא דבר קשה ומר מאד. ועוד אמר רב ששת, כל שאינו מניח תפילין, עובר בשמונה מצוות עשה, והמה אות לישראל. וצריך שיכוין האדם בהנחתם, שצונו הקדוש ברוך הוא בארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, להניחם על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם את הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו:
ב. אחר שלבש הטלית יניח תפילין מיד, קודם פרשת עקידה, כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע דקרבנות שהיא חיוב, ואמרו חז"ל כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאלו מעיד עדות שקר על עצמו:
