ה. בזוהר הקדוש הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין, והולך לבית הכנסת, ואומר בפתח פסוק 'ואני ברוב חסדך' וכו'. ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים, כמ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל. ובעיר שמצויים עוברים ושבים גוים במבואות, וקשה לעשות דבר זה בגלוי, יש חכמים מתחכמים ללבוש טלית דק ותפילין קטן הרבה, כדי שיתכסה בכובע, ואינו ניכר לעין הרואין, ומורידין הטלית על כתפיהן, ולובשים עליו הגלימא, ובבואם לבית הכנסת מסירין התפילין הקטן הנז', ולובשים תפילין רש"י ור"ת שיש להם שם, ומתפללין בהם. וסוף דבר העליתי, שילבש בביתו תפילין של ר"ת, שיעשהו קטן, וזה התפילין בלא"ה אינו מברך עליו, דאין מברכין על תפילין דר"ת כאשר נבאר לקמן. ואף שבדרך כלל יש להקדים הנחת תפילין של רש"י, זהו רק כאשר בא להניח שתיהם ביחד, דתפילין של רש"י ג"כ מונח לפניו, דאז צריך להקדים של רש"י, אבל כאן מניח את של ר"ת לבדו, ועוד שאינו מניחו בשביל עיקר מצותו אלא רק כדי ליכנס בו בפתח בית הכנסת ולומר פסוק 'ואני ברוב חסדך' וכו', ואחרי שיכנס לבית הכנסת יסיר של ר"ת, ויניח שם תפילין רש"י ור"ת העיקריים שיש לו שם כסדרו, ויברך עליהם.
תפריט
תפריט
רביעי
כ"ו אייר התשפ"ו
