משנה יא: אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
משנה יב: הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:
משנה יא: אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שתאמרום בלשון ברורה, ואל תאמרום בלשון שהכופרים יכולים לטעות בה ולפרשה כדבריהם, ואף אם אין במקומכם כופרים, עליכם לחשוש שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת, וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, כלומר, למקום שיש בו כופרים, ויפרשו את דבריכם כפי כפירתם, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם – התלמידים יחשבו שפירושם של הכופרים בדבריכם נכון הוא, וְיָמוּתוּ, כלומר, ייצאו לתרבות רעה, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. [וכך אירע לאנטיגנוס איש סוכו, שאמר 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס', וכוונתו היתה שלא תהא כוונת האדם בעבודתו לשם קבלת הפרס, אבל הכופרים שבדורו פירשו את דבריו שאין שכר לעתיד לבא כלל, והיו תלמידים שיצאו מחמת כן לתרבות רעה, והם הצדוקים והבייתוסים, שכפרו בתורה שבעל פה].
משנה יב: הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם – משמעיה ואבטליון, הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן הכהן, שהיה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, שכשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים היה אומר לכל אחד מהם בפני עצמו שחבירו רוצה להשלים עמו, וכשהיו נפגשים היו משלימים זה עם זה. אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה, שכשהיה רואה אדם שעבר עבירה היה מתחבר עימו ומראה לו שהוא אוהבו, ואותו אדם היה מתבייש וחושב 'אילו ידע צדיק זה ממעשיי הרעים היה מתרחק ממני', ומתוך כך היה חוזר למוטב.
