משנה טז: רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין:
משנה יז: הוּא הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא. וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה:
משנה טז: רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר, בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, שהוא מקומו העיקרי של האדם, ולכן, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר בתורה ובמעשים טובים, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין, ותזכה לחיי העולם הבא.
משנה יז: הוּא [-רבי יעקב] הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא, כלומר, יתרון גדול יש לחיים בעולם הזה, שבו ניתן לאדם לתקן ולהשלים את נפשו על ידי תשובה ומעשים טובים, ואילו לאחר מותו אינו יכול לתקן את עצמו, ולא להשלים את מה שחיסר בעבודתו בעולם הזה. וְאילו לענין העונג והשכר, יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ – הנאה בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל ההנאות שיש לכל בני האדם בחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. ולכן ראוי לו לאדם לחוס על זמנו בעולם הזה, ולעסוק בו בתשובה ובמעשים טובים, כדי שיזכה למקום העונג והשמחה העיקרי, שהוא העולם הבא.
