משנה ט: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת, וְאֶת הַקְּבָרוֹת, וְאֶת הַבֻּרְסְקִי מִן הָעִיר, חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֵין עוֹשִׂין בֻּרְסְקִי, אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ, וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה.
משנתנו ממשיכה בדיני הרחקת דברי היזק מן העיר:
מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת, וְאֶת הַקְּבָרוֹת, וְאֶת הַבֻּרְסְקִי – מקום עיבוד עורות, מִן הָעִיר, חֲמִשִּׁים אַמָּה, כדי שלא יגיע הריח הרע לבני העיר. דין נוסף: אֵין עוֹשִׂין בֻּרְסְקִי, שריחו רע, אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר, כיון שרוח מזרחית אינה נושבת בחוזקה, אלא בנחת, ואינה מוליכה את הריח הרע לתוך העיר, אבל משאר הצדדים אין עושים, כיון שהרוח מוליכה את הריח הרע לתוך העיר. רַבִּי עֲקִיבָא חולק ואוֹמֵר, לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה את הבורסקי, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ, כיון שיש להתפלל לצד מערב, שהשכינה שורה שם, ולכן אין עושים בצד זה כלל, ובשאר הצדדים רשאי לעשות, וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה.
