משנה י: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק, וְאֶת הַכְּרֵשִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל:
מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה – מקום שריית הפשתן, מִן הַיָּרָק, כיון שהוא מזיק לירקות, וְאֶת הַכְּרֵשִׁין – כרתי, מִן הַבְּצָלִים, כיון שהכרתי מזיק לבצלים הסמוכים לו, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים, כיון שכאשר הדבורים אוכלים מפרחי החרדל, נעשה הדבש שלהם חריף, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל, כיון שכשם שהחרדל מזיק לדבורים, כך הדבורים מזיקים לחרדל, שאוכלים את פרחיו, וכיון ששניהם מזיקים זה את זה אין אחד מהם יכול להכריח את חבירו להרחיק.
