משנה יג: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, קוֹצֵץ מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵשָׁה. וּבְחָרוּב וּבְשִׁקְמָה, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כָּל אִילַן סְרָק, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת:
אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, קוֹצֵץ את ענפי האילן עד גובה מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵשָׁה, כדי שכשיוליך בעל השדה את שווריו לחרוש באותו מקום, יוכל לעבור שם עם המרדע, שבו הוא מדרבן את השוורים ללכת. וּבְחָרוּב וּבְשִׁקְמָה, שיש להם ענפים רבים וצל רב, המזיק לשדה, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת – קוצץ את כל הענפים הנוטים לשדה חבירו, וכאילו מחזיק משקולת ישרה בגבול שביניהם, וקוצץ על מה שנוטה אל שדה חבירו. בֵּית הַשְּׁלָחִין – אם היתה זו שדה יבישה הצמאה למים, וענפי האילן מונעים מהטל והמטר להגיע לקרקע שתחתיהם, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת – קוצץ את ענפיהם של כל האילנות [ולא רק של חרוב או שקמה] הנוטים לשדה חבירו, בקו הגבול שביניהם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כָּל אִילַן סְרָק הנוטה לשדה חבירו, ואפילו אינה בית השלחין, קוצץ את כל ענפיו כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת, כיון שאין הפסד גדול בקציצת ענפי אילן סרק.
