משנה
אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, קוֹצֵץ את ענפי האילן עד גובה מְלֹא המַּרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵשָׁה, כדי שכשיוליך בעל השדה את שווריו לחרוש באותו מקום, יוכל לעבור שם עם המרדע, שבו הוא מדרבן את השוורים ללכת. וּבְחָרוּב וּבְשִׁקְמָה, שיש להם ענפים רבים וצל רב, המזיק לשדה, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת – קוצץ את כל הענפים הנוטים לשדה חבירו, וכאילו מחזיק משקולת ישרה בגבול שביניהם, וקוצץ כל מה שנוטה אל שדה חבירו.
בֵּית הַשְּׁלָחִין – אם היתה זו שדה יבישה הצמאה למים, וענפי האילן מונעים מהטל והמטר להגיע לקרקע שתחתיהם, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת – קוצץ את ענפיהם של כל האילנות [ולא רק של חרוב או שקמה] הנוטים לשדה חבירו, בקו הגבול שביניהם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כָּל אִילַן סְרָק הנוטה לשדה חבירו, ואפילו אינה בית השלחין, קוצץ את כל ענפיו כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת, כיון שאין הפסד גדול בקציצת ענפי אילן סרק.
אִילָן של אדם פרטי, שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ את הענפים התחתונים עד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַגָּמָל עוֹבֵר תחתיו וְרוֹכְבוֹ עליו, בלי שיפגע בענפי האילן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אין צריך לקצוץ בגובה כזה של אדם הרוכב על גבי גמל, שהרי הרוכב יכול להתכופף כשעובר מתחת לאילן, אלא די שיקצוץ בשיעור שיעבור שם גמל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חבילי זְמוֹרוֹת [ענפי אילן]. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קוצץ את כָּל חלק הָאִילָן הנוטה לרשות הרבים, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת כאילו חוט של משקולת עובר בגובה כל הגבול, וחותך את כל מה שנוטה לרשות הרבים, והטעם לכך הוא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, כלומר, שמא יהיה מת או חלק ממנו תחת האילן, ונעשה כל האילן כולו כ'אהל המת', וכל אדם שיעבור תחתיו יטמא, ולכן עליו לקצוץ את כל הענפים הנוטים לרשות הרבים.
סְלִיקָא לֵהּ פֶּרֶק לֹא יַחְפּוֹר
