משנה א: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, לֹא מָכַר הַיָּצִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ, וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מָכוּר:
פרק זה עוסק בדיני מקח וממכר, ויבוארו בו דיני המוכר דבר המורכב מכמה חלקים, ולא פירט מה בכלל המכר, איזה מהדברים כלולים במכירה זו גם ללא שיפרש זאת.
הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, לֹא מָכַר את הַיָּצִיעַ – חדר נוסף שנעשה בעובי הכותל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ, וְכן לֹא מכר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ – חדר פנימי שבבית, וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, שאז יש לו חשיבות בפני עצמה, ואינו בטל לבית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח – אם בין הבית לגג יש צורת הפתח, הנחשבת כהפרדה בין המקומות, אַף עַל פִּי שֶׁהמעקה של הגג אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מָכוּר.
