משנה ז: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת, בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲפִלּוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר אֶת הַסַּנְטַר:
הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר את הבָּתִּים שבה [וכל שכן שמכר את החצרות], ואת הבּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת יונים, בֵּית הַבַּדִּין – מקומות שסוחטים בהם זיתים, וּבֵית הַשְּׁלָחִין – גינות ופרדסים השייכים לעיר. אֲבָל לֹא מכר אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שבתוך העיר, כגון מפתחות הדלתות וכדומה, וכל שכן שלא מכר מטלטלין שאינם שייכים כלל לענין העיר, כגון חיטים ושעורים. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא – העיר מכורה לך, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲפִלּוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, שהם יכולים ללכת מעצמם אל מחוץ לעיר, וכל שכן חיטים ושעורים וכדומה, שאינם יכולים ללכת מעצמם, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר אֶת הַסַּנְטַר – העבד הממונה על שמירת העיר.
