משנה ח: הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה, מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְחוּתָה מִבֵּית רֹבַע, וְאֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְטִיט, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה:
הַמּוֹכֵר לחבירו אֶת הַשָּׂדֶה, מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ, כגון הנצרכים לעשיית גדר, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ, והיינו הקנים שקושרים בהם את הגפנים, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים – קנים רבים הגדלים בקלח אחד, בזמן שֶׁמקום גדילת הקנים הִיא פְחוּתָה מִבֵּית רֹבַע הקב, וְאֶת הַשּׁוֹמֵרָה – סוכת השומר (שאינה) [הָ]עֲשׂוּיָה בְטִיט [בְּכוֹתְלֶיהָ] – המחוברת בטיט בכתלים, ואף שאינה מחוברת לקרקע, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב – חרוב צעיר, שעדיין אין לו חשיבות בפני עצמו ובטל הוא לגבי השדה, אבל בזקנותו מרכיבים אותו, ויש לו חשיבות בפני עצמו ואינו בטל לשדה, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה – עץ שקמה צעיר, קודם שחתכו את ענפיו, ובטל הוא לשדה, אבל בזקנותו קוצצים את ענפיו כדי שיגדלו ענפים רבים במקומם, וקרוי הוא 'סדן השקמה', וכיון שיש לו חשיבות בפני עצמו, אינו בטל לשדה.
