ממשיכה הגמרא לבאר את האופנים השונים במקח וממכר הנעשה עם יתומים: יָהֲבִי יַתְמֵי זוּזֵי אַפֵּירֵי – אם נתנו היתומים מעות תמורת פירות, ועדיין לא משכו את הפירות, זוֹל – אם הוזלו הפירות, והיתומים רוצים לחזור בהם כדי להרויח את המחיר הזול, לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ, וכיון שאם היה המקח עם הדיוט היה הוא יכול לחזור בו, מאחר ואין מעות קונות ללא משיכה, אף לגבי הקדש ויתומים יכולים הם לחזור כל זמן שלא משכו את הפירות.
אִיַּיקוּר – אם התייקרו הפירות, ורוצה המוכר לחזור בו], סָבוּר מִינֵּיהּ – סברו בני הישיבה לומר הַיְינוּ – זהו דינו דְּרַב נְהִילָאִי בַּר אִידִי, שדין היתומים כדין ההקדש, וכשם שהקדש קונה במעות ללא משיכה, אף לגבי יתומים נאמר כן, ולא יוכל המוכר לחזור בו מהמקח. אָמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, אין הדבר כן, דהָא רָעָה הִיא לְיַתְמֵי – הרי דבר זה אינו תקנה ליתומים, אלא הוא רע ליתומים, והטעם לכך, דְזִימְנִין (דמצטרכי לפירי וליכא מאן דיהיב להו) דְּאָמְרִי לְהוּ – יהיו מקרים שיאמרו להם המוכרים, נִשְׂרְפוּ חִטֵּיכֶם בָּעֲלִיָּה, כלומר, לאחר ששילמו מעות תמורת הפירות, ועדיין לא משכום, ותיפול דליקה בביתו של המוכר, ולא יציל את הפירות כיון שכבר הם עומדים ברשות היתומים, ויפסידו היתומים, ולכן לא שינו חכמים את דינם לענין זה מדינו של כל אדם, ואינם קונים אלא במשיכה.
יָהֲבוּ זוּזֵי לְיַתְמֵי אַפֵּירֵי – אם היו ליתומים פירות למכירה, ונתנו להם מעות תמורת הפירות, ועדיין לא משכום מרשותם, אִיַּיקוּר – אם התייקרו הפירות, ורוצים היתומים לחזור בהם ולמוכרם ביוקר, לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ, וכשם שהדיוט שקיבל מעות תמורת פירות יכול לחזור בו כל זמן שלא נמשכו הפירות, כך יכולים היתומים לחזור בהם.
זוֹל – ואם הוזלו הפירות, ורוצים הקונים לחזור בהם, סָבוּר מִינֵּיהּ – סברו בני הישיבה לומר, הַיְינוּ – זהו דינו דְּרַב נְהִילָאִי בַּר אִידִי, שדין היתומים כדין ההקדש, וחל המקח במעות בלבד, ללא משיכה. אָמַר לְהוּ רַב אַשִּׁי, אין הדין כן, דהָא רָעָה הִיא לְיַתְמֵי – שהרי זו רעה ליתומים, דְזִימְנִין דְּמִצְטָרְכֵי לְזוּזֵי – כיון שיהיו מקרים שהם זקוקים למעות, וירצו למכור פירות, ולֵיכָּא דִּיהַב לְהוּ – לא יהיה שום אדם שירצה לתת להם מעות עד שלא יקבל מהם את הפירות, מחשש שיוזלו הפירות, ולא יוכל לחזור בו, ויעדיף הקונה לתת את המעות להדיוט, שאין המעות קונות אצלו, ואם ירצה יוכל לחזור בו.
