משנה ג: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְהוֹבִירָהּ, שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לוֹ, שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ, אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד, אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטָבָא:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ באריסות, וְהוֹבִירָהּ – לא עבד בה, ולא הצמיחה פירות, שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה היתה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְנוֹתֵן לוֹ את חלקו כפי שהיה מקבל אם היתה עושה כמות זו של תבואה, כפי שהיתה ראויה לעשות, שֶׁכָּךְ נהגו שכּוֹתֵב לוֹ האריס לבעל הקרקע, אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד, אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטָבָא – אם לא אעבוד בקרקע ואשאיר אותה בורה, אשלם את חלקך במיטב כספי, וכיון שנהגו לכתוב כן, אף אם לא כתב לו זאת בפירוש אנו אומרים שטעות סופר היא, ובאמת כך היתה כוונתם.
