משנה ט: שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, נוֹטֵל אֶת הַשּׁוֹר. שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן הֲלָכָה, קִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְלֹא קִיַּמְתָּ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן, וְאֵיזֶה, זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת:
נאמר בפסוק לגבי שור תם שנגח (שמות כא לא) "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן". משנתנו מביאה מחלוקת בביאור ההלכות הנלמדות מפסוק זה:
שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה – מאה זוז, שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם זוז, הרי הוא חייב חצי נזק, והיינו מאה זוז, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, נוֹטֵל הניזק אֶת הַשּׁוֹר החי, שהוא שוה מאה זוז.
שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם זוז שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם זוז, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר 'וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ', ומקבל הניזק מאה זוז, שזהו חצי נזק.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן הֲלָכָה – אמנם כך היא ההלכה, אך אין זה פירוש הפסוק, שהרי במקרה זה אמנם קִיַּמְתָּ מה שנאמר 'וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ', וְלֹא קִיַּמְתָּ את סיום הפסוק, 'וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן', שהרי אין השור המת שוה כלום. וְאֵיזֶה הוא השור האמור בתורה, זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, נמצא שהנזק הוא מאה וחמישים, וחצי הנזק הוא שבעים וחמשה זוז, שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, והיינו מאה עשרים וחמש זוז, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, ונמצא שמפסיד המזיק שבעים וחמשה זוז, ומקבל הניזק שבעים וחמשה זוז.
