משנה ח: שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בְּתָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בְּמוּעָד מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָזֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּמוּעָד וּמוּעָד בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּתָם וְתָם בְּאָדָם, אָדָם בְּתָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בְּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם:
כפי שהתבאר לעיל, שור תם שנגח, משלם חצי נזק, ומגופו בלבד, ואילו שור מועד משלם נזק שלם, מכל נכסיו של בעל השור המזיק. משנתנו דנה בשני שוורים שהזיקו זה את זה, כיצד מחשבים את חיוב התשלומים:
שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים, שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר – משלם בעליו של השור שהזיק יותר, את המּוֹתָר מכנגד מה שהוזק, ומתוכו משלם חֲצִי נֶזֶק, וכגון ששור אחד הזיק והפחית מערך השור השני חמישים, והשני הפחית מערכו מאה, יצאו חמישים בחמישים, ומתוך החמישים הנותרים משלם עשרים וחמש, שזהו חצי נזק.
ואם היו שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר – משלם מי שהזיק יותר את אותו סכום היתר על מה שהוזק, נֶזֶק שָׁלֵם.
היו אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בְּתָם – אם המועד הזיק יותר מהתם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, [וכשמחשבים את הנזקים ששניהם הזיקו זה את זה, מחשבים את התם כאילו הוא משלם נזק שלם, כלומר, אם הזיק התם את המועד חמישים, והמועד את התם מאה, אין אומרים שיתחייב התם רק עשרים וחמש, שזהו חצי מנזקו, והמועד ישלם לו שבעים וחמש, אלא מורידים מהחיוב חמישים כנגד חמישים ומשלם המועד חמישים. והטעם לכך, כיון שמדובר באופן ששניהם התחילו להזיק יחד זה את זה].
תָּם בְּמוּעָד – אם נזקו של התם היה גדול יותר מנזקו של המועד, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר – מתוך החלק היתר על מה שהוזק, משלם חֲצִי נֶזֶק.
וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָזֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר – משלם אותו שהזיק יותר, את החלק היתר על מה שהוזק, נֶזֶק שָׁלֵם.
אדם ושור שהזיקו זה את זה, אָדָם בְּמוּעָד, וּמוּעָד בְּאָדָם, דינם שוה לשני מועדים, ואותו שהזיק יותר מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר, נֶזֶק שָׁלֵם.
אָדָם בְּתָם וְתָם בְּאָדָם, אָדָם בְּתָם – אם הזיק האדם את השור התם יותר ממה שהוזק ממנו, מְשַׁלֵּם האדם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. ואם הזיק התָּם בְּאָדָם יותר ממה שהוזק, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, ולא אמרו ששור תם משלם חצי נזק אלא בשור שהזיק שור.
