משנה ג: הַבְּכוֹר קוֹדֵם לַמַּעֲשֵׂר מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. הַמַּעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת, מִפְנֵי שֶׁהוּא זֶבַח וְיֶשׁ בּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו:
משנה ג: הַבְּכוֹר קוֹדֵם לַמַּעֲשֵׂר [-מעשר בהמה], מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ של הבכור מֵרֶחֶם, ואילו מעשר בהמה מוקדש לאחר זמן על ידי הבעלים, וְנֶאֱכָל הבכור לַכֹּהֲנִים, ואילו המעשר נאכל לבעלים. הַמַּעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת, אף שהעופות הן לעולם קדשי קדשים, מִפְנֵי שֶׁהמעשר הוּא זֶבַח, הנשחט בסכין, ואילו העוף הכשרו במליקה, וְיֶשׁ בּוֹ – במין הבהמה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, והיינו דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו, שמוקרבים על גבי המזבח, ואילו בעוף, בין בעולה ובין בחטאת, אין למזבח אלא דמה.
