משנה ו: בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שָׁלשׁ, וְהַיּוֹם אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלשׁ:
משנתנו ממשיכה בהבאת החילוקים שהיו בבית המקדש בין יום הכפורים לבין שאר ימות השנה: בְּכָל יוֹם מימות השנה הָיוּ שָׁם – על גבי מזבח העולה אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת של עצים דולקים, א. מערכה גדולה, להקטרת איברי קרבן התמיד ושאר הקרבנות. ב. מערכה שניה, שממנה נוטלים גחלים להקטרת הקטורת על מזבח הזהב. ג. מערכה של אש בלבד, לקיים את הפסוק 'והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה'. ד. מערכה נוספת לאברי התמיד של בין הערביים שלא נתעכלו במשך הלילה. וְהַיּוֹם – ביום הכפורים, היו חָמֵשׁ מערכות, כיון שהוסיפו אחת ליטול ממנה גחלים להקטרת הקטורת בקדש הקדשים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם היו שָׁלשׁ מערכות [ולא היתה המערכה הרביעית לצורך אברי התמיד של בין הערביים שלא נתעכלו, אלא היו מקטירים אותם במערכה הגדולה], וְהַיּוֹם היו אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם היו שְׁתַּיִם [כיון שלדעתו לא היתה גם המערכה השלישית של קיום האש], וְהַיּוֹם היו שָׁלשׁ:
תפריט
תפריט
שישי
כ"א אייר התשפ"ו
