המשך משנה ג: הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַאת הָעוֹף סָפֵק, אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדּאי, תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי, שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, מְבִיאָה עַל הוֹדַע:
המשך משנה ג: כפי שהתבאר לעיל (פ"א) יש אופנים שבהם האשה מסופקת אם ילדה מין המחייב בקרבן או לא, ומביאה מספק חטאת העוף, ואינה נאכלת. משנתנו עוסקת באופן שנודע לה לאחר מכן שהיתה חייבת בקרבן: הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַאת הָעוֹף סָפֵק, אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה החטאת נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה דבר המחייב קרבן באופן וַדַּאי, תַּעֲשֶׂנָּה – תקריבנה בתורת וַדַּאי, ויאכלוה הכהנים, שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, מְבִיאָה עַל הוֹדַע, שהרי בין בודאי ובין בספק מביאה תור או בן יונה לחטאת. אמנם אם רק לאחר הקרבת החטאת נודע לה שילדה בודאי, לא תאכל לכהנים, שלא יטעו לומר שחטאת העוף הבאה על הספק נאכלת.
