משנה ג: לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. לִפְנִים מִמֶּנּוּ, הַחֵיל עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם. רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה. כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב:
משנה ג: לִפְנִים מִמֶּנּוּ – המחיצה הפנימית שאחרי חומת הר הבית, היתה סוֹרֵג – מחיצה עשויה מנסרי עץ דקים וארוכים הבנויים זה על זה באלכסון, ויש ביניהם נקבים רבים, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וסורג זה היה מקיף את כל בית המקדש סביב, במרחק עשר אמות מחומת העזרה עצמה [ומשם ואילך אסור לנכרי וטמא מת להכנס]. וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן בזמן שפשטה מלכותם בישראל, ופרצום כדי שיוכלו גם הנכרים להכנס לשם, וכשניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את המקדש חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ [-תיקנו חכמים] כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, שכל הנכנס לעזרה ועובר במקום שהיתה הפירצה, משתחוה ומודה לה' על ביטול מלכות יוון. לִפְנִים מִמֶּנּוּ – השטח שבין הסורג לבין העזרה עצמה, זהו הַחֵיל, שהיה רוחבו עֶשֶׂר אַמּוֹת לכל צד, שזהו המרחק בין הסורג לחומת העזרה. וְכיון שהיה הפרש גובה בין קרקעית הר הבית לקרקעית העזרה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת [-מדרגות] הָיוּ שָׁם, סביב לכל העזרה, ובאותם עשר אמות של החיל היו הארבע אמות הראשונות ישרות ושוות לקרקע הר הבית, ובשש אמות הנותרות היו שתים עשרה המדרגות, רוּם [-גובה] הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ – השטח הישר שלה חֲצִי אַמָּה. כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, בהר הבית, היו בשיעור זה, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם – מלבד המדרגות שבין האולם והמזבח, שהיו בהם מדרגות בשיעורים שונים, וכמו שיבואר להלן (פרק ג' משנה ו'). כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, בהר הבית, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם, שהיה פתחו בגובה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה, כמבואר להלן (פרק ג' משנה ז'). כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת – משקוף ישר ושווה מצד לצד, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם במקום המשקוף שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ באלכסון [כדי שיהיה סימן לטמאים שייצאו משער זה]. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, בזמן שהתעשרו ישראל, נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, שהשאירוהו מנחושת, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס [שהובילם ניקנור ממצרים באניה, וכשסער הים השליכו דלת אחת לים, וכשהגיעו לנמל בארץ ישראל היתה הדלת מבצבצת מתחת לאניה]. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שהטעם שלא החליפו את שערי נקנור הוא מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב, והיה נאה כמו הזהב.
