פרק ד, משנה א: פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ, שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ, שֶׁנֶאֱמַר (יחזקאל מא), וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ. הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל, וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת, שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בַּזָּהָב, חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת, וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן, אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (שׁם), וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת:
פרק ד, משנה א: לאחר שביארה המשנה את שטחי הר הבית, העזרה, והאולם, מבארת עתה המשנה את צורת ההיכל, שבו נמצאים כלי הקדש, המנורה, השולחן ומזבח הזהב. פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת. כותל ההיכל היה בעובי שש אמות, וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ להיכל, שְׁתַּיִם בִּפְנִים השוות לכותל ההיכל מבפנים, וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ, השוות לכותל ההיכל מבחוץ, ואת השתים החיצוניות רואים מהאולם, כאשר הדלתות סגורות, וכשפותחים אותם ונכנסים לחלל שש האמות שבעובי הכותל, מגיעים לשתי הדלתות הפנימיות, שֶׁנֶאֱמַר (יחזקאל מא כג) "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ", והיינו, שתים להיכל כלפי חוץ, ושתים לקודש כלפי פנים. שתי הדלתות הַחִיצוֹנוֹת, נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ חלל הַפֶּתַח, לְכַסּוֹת את עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל, מכאן ומכאן [ואף שרוחב כל דלת חמש אמות, ועובי הכותל שש אמות, באמה השישית היו מחוברות כבר הדלתות הפנימיות], וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת – לתוך ההיכל, לְכַסּוֹת את המקום שאַחַר הַדְּלָתוֹת כשהן פתוחות, שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ [-מצופה] בַּזָּהָב, חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת, כיון שבשעה שנכנסים להיכל הדלתות פתוחות והן מכסות את הקיר שמאחוריהן, וכיון שאין מקום זה נראה לעולם [כי בשעה שהן סגורות אין אדם בהיכל], לא ציפו אותו בזהב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כל ארבע הדלתות, בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת, וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ – דלתות של פרקים המתקפלות, וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן, וכיון שרוחב הפתח היה עשר אמות, כל דלת חמש אמות, ומקופלת לשתים, הרי אֵלּוּ הפנימיות מכסות מהקיר של חלל הפתח שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וְאֵלּוּ החיצוניות מכסות שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וביחד הן חמש, נוסף לכך חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, הרי אלו שש אמות, ובשעה שהדלתות פתוחות מתכסה כל עובי חלל הפתח, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת [-כל דלת היתה מורכבת משתי דלתות], שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת [-כל דלת היתה מוסבת ונכפלת לשתים], שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת, וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת".
