משנה ב: וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (שׁם מד), וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס לְהַתָּא, וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ, עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים, וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:
משנה ב: וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין – שני פתחים קטנים הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל – לשער ההיכל [ומכונה 'הגדול' כיון שהוא המקודש ביותר. ואף שפתח קדש הקדשים מקודש ממנו, אך שם לא היה שער אלא פרוכת], אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. הפתח שֶׁבַּדָּרוֹם, לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מד), "וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה, לֹא יִפָּתֵחַ, וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ, כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ, וְהָיָה סָגוּר". הרוצה להכנס אל ההיכל, נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ הצפוני, וְנִכְנַס לְהַתָּא שהיה שם [כפי שיבואר באריכות במשנה הבאה], ותא זה היה פתוח גם להיכל, וּמֵהַתָּא נכנס לַהֵיכָל, ופותח את שעריו מבפנים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אחרי שנכנס אל התא לא היה נכנס מיד להיכל, אלא בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל ההיכל הָיָה מְהַלֵּךְ, שהיה עוביו שש אמות, ונכנס מהתא אל החלל הזה עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים, הפנימיים והחיצוניים, וּפָתַח אֶת הדלתות הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים, כלומר מאותו חלל שהוא פנימי ביחס לדלתות החיצוניות, וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ, והיינו גם כן מאותו חלל, שהוא חיצוני ביחס לדלתות הפנימיות.
