משנה ו: וְהַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה, עַל רוּם מֵאָה. הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְגָבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, אַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה, וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְגֹבַהּ שֶׁל עֲלִיָּה אַרְבָּעִים אַמָּה, וְאַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה, וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה, וְאַמָּה כָּלֶה עוֹרֵב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה כָלֶה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה, אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה מַעֲקֶה:
משנה ו: עתה מתארת המשנה את בנין בית המקדש כולו יחד, ובכללו האולם, וההיכל שהוא ה'קדש', וקדש הקדשים, והתאים וה'מסיבה' שסביבות הקדש, וכל אלו מכונים במשנה זו בלשון 'היכל': וְהַהֵיכָל – בית המקדש כולו, היה מֵאָה אמה אורך עַל מֵאָה אמה רוחב, עַל רוּם – גובה מֵאָה אמה. ותחילה מבארת המשנה את הגובה, כיצד הוא מחולק, הָאֹטֶם – היסוד של בית המקדש כולו, שהוא אטום לגמרי, היה עשוי מאבני גזית בגובה שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְגָבְהוֹ של ההיכל [שהוא ה'קדש'] היה אַרְבָּעִים אַמָּה, ומעליהם אַמָּה של עץ מצופה זהב כִּיּוּר – עשוי בחיטובי עץ נאים. וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה – מסגרת רבועה של קורות עץ בעובי שתי אמות מונחת על כל הכתלים מסביב, וְאַמָּה תִּקְרָה – נסרים בעובי אמה מונחים על אותה מסגרת רבועה, והם משמשים כתקרה לכל ההיכל, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה – טיט וסיד המונחים על התקרה, וְגֹבַהּ שֶׁל העֲלִיָּה הבנויה על גבי ההיכל עוד אַרְבָּעִים אַמָּה, וְאַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה, וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה בשפת הגג, וְאַמָּה כָּלֶה עוֹרֵב – גובה של אמה על פני כל הגג והמעקה היה מלא ברזלים עם מסמרים שחודם כלפי מעלה, כדי למנוע מהעורבים ושאר העופות לנוח על גג בית המקדש וללכלכו, או להביא לשם דברים טמאים, הרי אלו יחד מאה אמה גובה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה כָלֶה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה של מאה האמה, אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה גובה המַעֲקֶה.
