משנה ז: מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה, כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ, וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, אַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ, וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמוֹת וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמוֹת. הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם, וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים. וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו, וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְדוֹמֶה לָאֲרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישׁעיה כט), הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד, מָה הָאֲרִי צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, אַף הַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו:
משנה ז: עתה מבארת המשנה את אורך בית המקדש כיצד התחלקו אותם מאה אמה שבו, מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה, עובי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אמה, וְהָאוּלָם עצמו אַחַת עֶשְׂרֵה, עובי כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ של ההיכל אַרְבָּעִים אַמָּה, אַמָּה טְרַקְסִין המבדילה בין הקדש לבין קדש הקדשים, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כֹּתֶל הַהֵיכָל שמאחורי בית קדש הקדשים שֵׁשׁ, וְהַתָּא [האמצעי בגובהו] שמאחוריו שֵׁשׁ, וְעובי כֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ. אמנם מה שהיה בית המקדש ברוחב מאה אמה לא היה זה לכל ארכו, אלא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם היה ה'קדש' רק שִׁבְעִים אַמָּה, עובי כֹּתֶל הַמְּסִבָּה המקיפה את התאים חָמֵשׁ, וְהַמְּסִבָּה עצמה שָׁלֹשׁ, עובי כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהַתָּא [האמצעי בגובהו] שֵׁשׁ, עובי כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ של ההיכל רוחב עֶשְׂרִים אַמָּה, עובי כֹּתֶל הַהֵיכָל שבצד דרום, שֵׁשׁ, וְהַתָּא שבדרום שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא שם חָמֵשׁ, וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם – הרווח שבו עוברים כל המים הנשפכים מגגות המקדש בזמן ירידת גשמים, שָׁלֹשׁ אַמוֹת, וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמוֹת. אמנם האולם היה רוחבו מאה אמה, כיון שמלבד אותם שבעים אמה שהתבארו עד עתה, היה הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם, נמצא רוחבו מאה אמה. וְהוּא – אותו רווח נוסף שבאולם, מצפון ומדרום, הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים הכהנים אֶת הַסַּכִּינִים לשחיטת הקרבנות. וְהַהֵיכָל, צַר מֵאַחֲרָיו, לכיוון הקדש וקדש הקדשים, שהיה רוחבו שם רק שבעים אמה, וְרָחָב מִלְּפָנָיו, בחלק של האולם, שהיה רוחבו מאה אמה, וְדוֹמֶה לָאֲרִי רובץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט), "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד", ומדוע מכנה הנביא את המקדש בשם 'אריאל', ללמד, מָה הָאֲרִי צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, אַף הַהֵיכָל [-בית המקדש כולו] צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו.
