משנה ג: אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְחַיָּבִין (עֲלֵיהֶן) מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא:
משנה ג: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא האם זריקת הדם מועילה לפטור ממעילה בשר קדשי קדשים שיצא חוץ לעזרה, ומשנתנו מבארת שמחלוקת זו שייכת גם בקדשים קלים: אֵמוּרֵי [-חלקי הקרבן המוקטרים על המזבח] קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁיָּצְאוּ מהעזרה לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, כיון שאין זריקת הדם מכשירה אותם לענין הקטרה, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כרת מִשּׁוּם איסורי פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. רַבִּי עֲקִיבָא חולק ואוֹמֵר, מוֹעֲלִין בָּהֶן, כיון שזריקת הדם מועילה לענין זה שיהיה איסור מעילה באימורים אלו, מאחר ואם היה מחזירם לתוך העזרה בזמן זריקת הדם היתה הזריקה מכשירה אותם, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כרת מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא:
