משנה ו: הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן מִצְטָרְפִין. הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִטָּמֵא מוֹשָׁב:
משנה ו: הָעָרְלָה – פירות של ערלה, בשלש השנים הראשונות של העץ, שאסרתם תורה אפילו בהנאה, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – ענבים ותבואה שגדלו יחד, ונאסרים אפילו בהנאה, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לענין מלקות, שאם אכל חצי כזית מזה וחצי כזית מזה, חייב מלקות. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כיון שהם שני איסורים שונים, אֵינָן מִצְטָרְפִין.
הַבֶּגֶד, הטווי מצמר, פשתן, משי או כל חוט שנטווה מדבר שגידולו מן הארץ, שהוא נטמא כאשר יש בו שיעור שלשה טפחים על שלשה טפחים, וְהַשַּׂק – אריג העשוי משיער, שהוא נטמא בשיעור ארבעה על ארבעה, וכן הַשַּׂק וְהָעוֹר, ששיעורו בחמשה על חמשה, או הָעוֹר וְהַמַּפָּץ, העשוי מקני הסוף או הגומא, ששיעורו בששה על ששה, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, שאותו מין ששיעורו קטן יותר מצטרף למין ששיעורו גדול יותר, להשלימו לשיעור קבלת טומאה, וכגון הבגד מצטרף לשק לשיעור ארבעה על ארבעה, והשק לעור לשיעור חמשה על חמשה, וכן כל כיוצא בזה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בביאורו של דין זה, שהגם שהתבאר לעיל (מ"ג) שכל שאין שיעורם שווה אינם מצטרפים זה עם זה, כאן הם מצטרפים מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִטָּמֵא מוֹשָׁב אפילו בשיעור טפח על טפח, אם קצצו בכוונה לשם מושב, וכיון שהם שוים בשיעוריהם לענין אופן מסוים, הרי הם מצטרפים אף לשאר טומאות.
