(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
א. בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון ובאותו זמן שנדר או נשבע בו, כיצד נדר או נשבע מן המבושל, אם דרך אותו מקום באותו לשון באותו זמן שקוראין מבושל אפילו לצלי ולשלוק ה"ז אסור בכל, ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק, וכן המעושן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהן הולכין בו אחר הלשון של בני העיר. (נדרים פ"ט ה"א)
ב. הנודר מן המבושל מותר בביצה שלא נתבשלה עד שקפתה אלא נתגלגלה בלבד, הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחין אותן בקדרה, כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהן, אסר עצמו מכל היורד לקדרה הרי זה אסור בכל המתבשלין בקדרה. (נדרים פ"ט ה"ז)
ג. נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל, ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק וכן כל כיוצא בזה. (נדרים פ"ט ה"ג)
ד. הנודר מן הדגים מותר בציר ובמורייס של דגים, הנודר מן החלב מותר בקום והוא המים המובדלין מן החלב, נדר מן הקום מותר בחלב, נדר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה. (נדרים פ"ט ה"ח)
ה. נאסר בבשר זה או ביין זה ונתבשל עם הירק, אם יש בירקות טעם בשר או טעם היין אסורין ואם לאו מותרין, שזה הבשר וזה היין נעשה כמו בשר נבלות ושקצים וכיוצא בהן וכן כל כיוצא בזה, לפיכך האומר בשר זה אסור עלי הרי זה אסור בו ובמרק שבו ובתבלין שבו. (נדרים פ"ה הי"א)
ו. הנודר מן הענבים מותר ביין ואפילו החדש, מן הזיתים מותר בשמן, מן התמרים מותר בדבש תמרים, מן הסתוניות מותר בחומץ סתוניות, מן היין מותר ביין תפוחים, מן השמן מותר בשמן שומשמין, מן הדבש מותר בדבש תמרים, מן החומץ מותר בחומץ סתוניות, מן הירק מותר בירקות שדה, מפני שכל אלו שם לווי הם והוא לא נדר אלא משם שאינו לווי באותו מקום וכן כל כיוצא בזה. (נדרים פ"ט הי"ד)
ז. כיצד נדר מן השמן במקום שמסתפקין בשמן זית ובשמן שומשמין ורוב אנשי המקום אין קורין שמן סתם אלא לשמן זית וקורין לשמן שומשמין שמן שומשמין ומיעוטם קורין אף לשמן שומשמין שמן סתם, הרי זה אסור בשניהם ואינו לוקה על שמן שומשמין וכן כל כיוצא בזה. (נדרים פ"ט ה"ה)
ח. הנודר מן הירק מותר בדלועין, הנודר בכרישין מותר בקפלוטות, הנודר מן הכרוב אסור במים שנתבשל בו הכרוב שהרי מי שלקות כשלקות, נדר ממי השלקות מותר בשלקות עצמן, הנודר מן הרוטב מותר בתבלין שבו, מן התבלין מותר ברוטב, הנודר מן הגריסין אסור במקפה של גריסין. (נדרים פ"ט ה"י)
ט. הנודר מן החטים אסור בהן בין חיין בין מבושלין, חטה חטים שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת, חטה שאני טועם אסור באפוי ומותר לכוס, חטים שאני טועם מותר באפוי ואסור לכוס, חטה חטים שאני טועם אסור בין באפוי בין לכוס, והנודר מן הדגן או מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין. (נדרים פ"ט ה"ט)
