שישי
כ"ח אייר התשפ"ו
שישי
כ"ח אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת נדרים, פרק ח, משנה ה

משנה ה: עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים, עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כֻּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ. עַד רֹאשׁ אֲדָר, עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר, עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יָיִן:

משנה ה: הנודר ואומר 'קונם יין עלי עַד הַגְּשָׁמִים', או שאמר 'עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים', חל נדרו עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה – ירידת גשמים שניה, והיינו מי"ז במרחשוון, כיון שלשון 'גשמים' מתפרשת כגשמים רבים, שזהו זמן רביעה שניה [ואין צריך לחכות עד שיסתיים זמנה של רביעה שניה, אף אם אמר 'עד שיהיו', כיון שזהו דבר שאין זמנו קבוע, והתבאר לעיל שבדבר שאין זמנו קבוע מפרשים את כוונתו לתחילת אותו הזמן, ולא לסופו]. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חל נדרו עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה שניה, ואפילו שלא ירדו גשמים בפועל, כיון שדבר ידוע הוא שאין ירידת הגשמים קבועה, ולפעמים מתאחר זמנם, ולכן מפרשים שהיתה כוונתו לזמן הראוי לירידת רביעה שניה, אף אם לא ירדו גשמים.

נדר ואמר 'קונם יין עלי עַד שֶׁיֻּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים', הרי הוא אסור ביין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח, שמאותו זמן ואילך אינו זמן הראוי לירידת הגשמים.

האומר 'קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה', וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, הרי זה אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ [ואין אומרים שהיתה כוונתו לשנים עשר חודש בלבד, כמו רוב השנים, אלא נאסר בכל שלשה עשר החודשים של אותה שנה]. אמר 'קונם יין שאני טועם עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, והיתה זו שנה מעוברת שיש בה שני חודשי אדר, הרי זה נאסר עַד [רֹאשׁ] חדש אֲדָר הָרִאשׁוֹן, כיון שסתם 'אדר' הוא אדר הראשון. וכן אם אמר שיחול עליו הנדר עַד סוֹף אֲדָר, היינו עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אָמַר האדם 'קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח', אף על פי שבדרך כלל משמעות לשון 'עד שיהא' מתפרשת כ'עד שיסתיים', מכל מקום בנדר זה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד תחילת לֵילֵי הַפֶּסַח, כיון שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לאסור את עצמו בשתיית יין אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן, והיינו בליל פסח.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-שבועות-פרק-ז-משנה-ג