משנה ו: אָמְרָה קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קִיֵּם לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם. הֵפֵר לַתְּאֵנִים, אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָמְרָה קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים:
משנה ו: אָמְרָה האשה, קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קִיֵּם בעלה את הנדר לִתְאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם, אף לגבי הענבים, כיון שאי אפשר לקיים חלק מהנדר, אלא כיון שקיים את חלקו, כולו קיים. הֵפֵר הבעל את הנדר לִתְאֵנִים, אֵינוֹ מוּפָר לגבי התאנים, עַד שֶׁיָּפֵר אַף לַעֲנָבִים, כיון שגם לגבי הפרה אי אפשר להפר חלק מהנדר, אלא את כולו [ודוקא לגבי הקמה אנו אומרים שהקמת קצת הנדר נחשבת כהקמת כולו, מאחר ואמרה התורה שאפילו שתיקה לבדה נחשבת כהקמה. אבל לגבי הפרה, שהצריכה התורה הפרה ממש, אין הפרת מקצת הנדר מועילה לכל הנדר, וכיון שלא הופר כל הנדר, אפילו מקצתו אינו מופר]. אָמְרָה האשה, קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, וַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים, ויכול הבעל לקיים נדר אחד ולהפר את הנדר השני.