משנה יא: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ, שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ, הֲרֵי זֶה יָפֵר:
משנה יא: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא, וּלְאָבִיךָ, אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ – אם אעשה מלאכה עבורך, והיינו שתלתה את הנאתה מאביה או מחמיה בכך שלא תעשה מלאכה עבור בעלה, או באופן הפוך, שנדרה ואמרה לבעלה, קונם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ, אִם עוֹשָׂה אֲנִי מלאכה עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ, הֲרֵי זֶה יָפֵר, כיון שבנדרים אלו יש משום עינוי נפש, והחידוש במשנתנו הוא שאף על פי שעדיין לא עברה על התנאי ועדיין לא חל הנדר, מכל מקום יכול הוא להפר לה מיד.
